זה יבוא

כשאדם מכיר ככל האפשר את עצמו הוא יודע להגיד בכנות ובידיעה מלאה רק דבר אחד: אין לי מושג.
זה נכון לכל המגדרים והגילאים. אין לנו מושג מה אנחנו *באמת* שואפים, רוצים, מקווים ובכל מקרה זה משתנה באופן תדיר, מכיל סתירות ומורכבויות שגם הן לא ברורות אפילו לעצמנו.

ייתכן כי זו סיבה נוספת לתופעת הגוסטינג שכה רווחת (לפחות עבורי או מה שאני שומע ורואה).
לרוב התופעה מוסברת שלאדם הנעלם קשה רגשית להתמודד עם שיחת הדחייה או שפשוט לא אכפת לו.
יכול להיות שהאדם הנעלם לא יודע בתוכו גם כך מה הוא רוצה ולכן הוא גם לא מוצא,
וגם כשהוא שולל הוא באמת ובתמים לא יודע להסביר את הסיבה, לכן הוא פשוט נעלם.
זה תקף כמובן לכל המגדרים והגילאים.

ובכל מקרה כמה זה מוזר להחליט באופן יזום שהאדם שמולך הוא האדם הכי חשוב וקרוב אליך.
כמה זה מוזר שאחרי זמן מסוים להחליט באופן יזום שזה כבר לא נכון.

“וזה יבוא, אתה תראה
הידיים הקפוצות יתארכו
והלב השומר לא להיפגע יפעם
בקצב רגיל זה יבוא”

ואולי זה לא יבוא