- מי אם לא ואסיליס ספאנוליס קלע את הנקודות הראשונות במפעל היורוליג החדש. השחקן שאולי היה הדומיננטי ביותר בעשור האחרון בארופה כבר בן 34 ועוד לא נס ליחו. נגדו התייצב סרחיו יוי, אחד משחקני הקלאץ’ הגדולים יחד עם היווני, והוא לא התכוון לוותר על המשחק הביתי של הבלאנקוס ובמשחק הראשון באירופה ללא סרחיו השני פתח עם 15 נקודות ברבע הראשון. אגב הוא גם נכנס למועדון המכובד של קלעי ה-2000 נקודות ומעלה במפעל הבכיר ביבשת בו חברים 18 שחקנים בלבד. ריאל הציגה סגל מרשים וגם כדורסל חיובי לאחר העונה המאכזבת הקודמת אולם אולימפיאקוס לא מוותרת לעולם וירדה למחצית בפיגור שתי נקודות בלבד.
ברבע השלישי המדרידאים צופפו שורות, איפשרו ליוונים 13 נקודות בלבד מול 20 שלהם ועלו ליתרון מבטיח. פאבלו לאסו המושמץ עשה שימוש נהדר בסגל הרחב ולמעט אנדרס נוצ’יוני שלא שיחק כלל כולם זכו לדקות פארקט רק כשהם טריים ורעננים. זה נגמר קרוב ל-20 אבל אל תטעו, זה בעצם היה קרוב בהרבה, בדקות האחרונות אולימפיאקוס פשוט חדלו לשחק
- באמברג הצליחה להוריד את סגנית האלופה מאיסטנבול ל-35 אחוז משתיים ושבע שלשות ב-50 אחוז. זה הספיק לעצור את המכונה הטורקית על 67 נקודות. לרוע המזל הגרמנים קלעו נקודה פחות עם 53 אחוז מפוארים מטווח השתיים אך 27 אחוזים מטווח השלוש מנעו מהם את הפתעת המחזור. השחקנים של אנדראה טרינקיירי ממשיכים להיות בדיוק כמו שנה שעברה, קבוצתיים, משחקים על היתרונות (הקטנים) היחסים שלהם, ממושמעים וטקטיים.
- ארז אדלשטיין כבר העיד שאולי הוא לא שיער לעצמו כמה העומס הצפוי גדול. כמה ימים לאחר שדקותיו של גאודלוק נבחנו בעיניים רפואיות בנהריה הוא כבר שהה על הפארקט המילאנזי 31 דקות. מילא אם זה היה מסתיים בניצחון. דקות המשחק שצפויות להיערם ישפיעו על כולן. קבוצת יורוליג השנה תגיע לכמות משחקים דומה לקבוצת NBA. במדריד שיחקו סרחיו יול ורודי פרננדס כ-27 דקות, מילוש תיאודוסיץ’ שיחק 28 דקות אבל ננדו דה קולו נעצר ב-23 דקות בלבד. דווקא בפנרבחצ’ה, בעלת הסגל הרחב והמאמן המעוטר והמחושב, שיחקו בוגדן בוגדנוביץ’ ואקפה אודו קצת מעל 30 דקות. גם במילאנו זכו ריקי היקמן וקרונסלב סימון ל-30 דקות בקירוב ובברצלונה טייריס רייס וג’סטין דולמן אף עברו את מספר הדקות הזה. בויטוריה שיחקו הבכירים כולם מספר דקות דומה וקיבלו כחצי שעת פרקט. אגב, דווין סמית’, שחקן נוסף שלא ידוע בבריאות ברכיו זכה גם כן ל-30 דקות.
- ההבדל המרכזי שניתן היה אולי להתרשם ממנו כבר לאחר 40 דקות הוא ההבדל בין הקבוצות החזקת באמת לחזקות בכאילו. אלו ניצחו גם כשלא הרשימו בין אם בחוץ (ברצלונה) או בבית (פנר), ולמעט ריאל מדריד וצסק”א אף אחת לא הרשימה. אלו שרק מתיימרות להיות חזקות לאו דווקא ניצחו. סיכם את זה יפה אנטה טומיץ’, אחד שדווקא ניצח: “ביורוליג אתה חייב לנצח גם כשאתה משחק רע”. ברצלונה נקלעו לקשיים בקאזאן וכבר פיגרו בשמונה נקודות בפתיחת הרבע האחרון אך ניצחו 63-69. מאמנו החדש והמוערך יורגיוס ברצוקאס היה פחות חסכוני במילים :”אני שמח שניצחנו ולא קל לשחק פה. לא שיחקנו טוב, למען האמת שיחקנו נורא במשך 35 דקות אבל האמנו שננצח. ניצחנו במשחק שלא שיחקנו טוב בכלל”.
