היום (ראשון) עברה בוועדת השרים לחקיקה הצעתה של שרת המשפטים איילת שקד להאצלת סמכויות הממשלה לטובת הקבינט שיוכל להכריע בעד יציאה למלחמה. ההצעה עברה ללא דיון ציבורי כלשהו גם אמצעי התקשורת דיווחו עליה ביבשושיות. להצעה כה משמעותית וגורלית מגיע יותר.
וועדת וינוגרד שבדקה את מלחמת לבנון השנייה קובעת בסעיף 119 כי “בהחלטה על היציאה למלחמה, ובהחלטות הקריטיות במהלכה, התגלו שיבושים קשים בתפקוד, בהתנהלות ובתפיסת חלוקת העבודה בדרג המדיני, בדרג הצבאי, וביחסים ביניהם”.
בהמשך מפרטת הוועדה כי “הדרג המדיני לא העמיד לצה”ל ולדרגים המקצועיים תפיסה מתוכללת וברורה של מתווה הפעולה הנדרשת מהם. הדרגים המקצועיים – בעיקר אלה הצבאיים – לא מילאו את חובתם ותפקידם בהצגה מסודרת לדרג המדיני של המשמעויות על גורל המלחמה של היעדר ההכרעה ביחס לדגם הלחימה ושל המשמעויות של עיכוב בהיערכות למהלך קרקעי רחב, ובכך שנמנעו מתביעה מפורשת כי החלופות והמשמעויות שלהן יידונו בצורה מסודרת בפורום מדיני הולם. חובה זו נבעה מעצם תפקידם”.
“כשל זה הוחמר בשל העובדה שהדרג המדיני לא תבע דיונים כאלה וחלופות כאלה, וכי הדיונים בדרג המדיני לא היו סדירים ושיטתיים, הוגבלו לקבלת החלטות ספציפיות, לא עסקו כלל בדיונים כוללים לגבי מתווה אסטרטגי לפעולה והדרך בה היא אמורה להשיג את יעדיה – ולא היו מלווים בעבודת מטה שיכלה למנוע ליקויים אלה”. (הדגשה שלי)
כלומר אם עד כה, בזמן שלפי החוק, הממשלה, בה מספר חברים רב ולכאורה פרוטוקול, כשלה בלנהל דיון רציני “סדיר ושיטתי”, הסמכות תועבר למספר אנשים מצומצם שאין ולא יהיה לציבור שום יכולת לפקח ולו בדיעבד על דיוניהם, החלטותיהם ומסקנותיהם.
אפשר אולי להסביר את הצעת החוק בהגברת המשילות, מונח בו הממשלה הנוכחית אוהבת להשתמש אולם החוק המוצע גם מקטין את המשילות של הממשלה ושל הכנסת, הרי כעת רק מספר קטן של נבחרי ציבור בכירים יקבלו החלטה קריטית ביותר.
לא ניתן לחשוד בחברי הממשלה במחשבה מעמיקה, אבל לחוק כזה אין סיבה שתהיה תמיכה כלשהיא, ובטח לא חוצת מפלגות – הנה נמצא הנושא שבו מפלגות האופוזיציה המשותקת והקואליציה הקולנית יוכלו לשלב ידיים כנגדו. ספק גדול אם זה יקרה.
