כשרע לי אני חוזר אל הכתיבה.
אני חושב אם היא שונאת אותי שאני נזכר בה רק שרע, אמנם אני כותב פה ושם גם כשבסדר ואפילו כשטוב, אבל אני מודה: אני חוזר אל הכתיבה כשרע.
משום מה אני חושב שהיא לא כועסת עלי
היא יודעת שאני אוהב גם כשאני לא שם.
יודעת לקבל אותי כמו שאני ואוהבת להיות שם בשבילי
יודעת שאני מחזיר לה אהבה בדרכי.
גם אם השורות שבורות או החריזה גרועה אני שומר אותה איתי
אף פעם לא מוותר עליה או מוחק.
הגיגים, מחשבות וניתוחים. בעיקר על תקשורת, פוליטיקה וספורט
