בזמן האחרון נתקלתי בהרבה ידעונים וחוזי עתידות. חלקם התבססו על מודלים כלכליים חלקם על כוכבים ומזלות וחלקם סיפקו טיעונים באמצעות מודלים שונים וטכנולוגיות משונות. לשווא ניסיתי להבליג אבל בעיתון החג של ‘ידיעות אחרונות’ (7 ימים עמ’ 56-60) שוב סיפק פרופ’ דוד פסיג מיטב פנינים.
פסיג כתב לאחרונה ספר המנסה לתאר את ישראל בשנת מאה להולדתה כלומר ב-2048. בעיתון החג הוא כותב בעצמו (ולא כמרואיין) כתבה בה הוא מקדים ואומר “בתקווה שאצדק ולו בשבעים אחוז מהתחזיות”. אם ממלא טוטו היה ממלא טור ובו 16 ניחושים וצודק בשבעים אחוז, כלומר 11 ניחושים בערך, הוא היה מקבל חמישה ש”ח וזה בשבוע שאין בו זוכה בפרס הראשון.
פסיג קובע כי אין חשש שלאיראן תהיה פצצה גרעינית בשנתיים הקרובות, שטורקיה תמשיך לעשות קולות מלחמה לכיוון ישראל (היא עשתה קולות מלחמה עד עכשיו?) אבל אין מה לדאוג כי לפי פסיג, כמו סתם בחורה מזרת תיכונית, היא לא מתכוונת לזה.
פסיג חוזה כי בזמן הקרוב תהיינה מספר התלקחויות בגבול הצפון אך “ב-2021 נגיע לדמשק”. לא הבנתי אם במלחמה וטנקים או בשביל לנגב חומוס בדרכי שלום. פסיג מעז לנבא כי מחירי הנדל”ן לא ירדו. די לא יכול להיות, בוא נראה. מדינה קטנה, בקושי מתחמקת מצרה וכולם רוצים לגור באבן גבירול פינת ארלוזורוב.
פסיג מתגאה כי חזה את המשבר הכלכלי של 2008 בדיוק מרהיב ומוסיף מני הסברים לא ממש ברורים מה יקרה לכלכלה העולמית ושורת המחץ: “עד המלחמה זה יעבור”. איזו מלחמה? לפסיג הפתרונים. הכלכלה הישראלית תלבלב, “תנו לשקל לנצח” אומר פסיג. עוד הוא מסביר כיצד ישתנה הריבוד החברתי לטובה או לרעה תלוי בעין הקורא.
הפרופסור המלומד מזהיר כי לקראת אמצע המאה, כלומר בסביבות 2048 לפי הבנתי, צפויה התקוממות חילונית ש”עשויה לבוא בצורת מהפכה אנטי דתית של ממש”. המרחק בין יהדות התפוצות וישראל יגדל, המוטיבציה לשירות בצה”ל תעלה, בני הנוער ימשיכו לבלות ברשתות החברתיות (די?! באמת?! כי אני חשבתי שהם יחזרו לשחק שלוש מקלות), המודעות לאיכות הסביבה בישראל תגדל (מה שזה אומר). נשבע שזה רק התמצית ולא הכל. הוא משפריץ שם ניתוחים סמי אקדמיים ופסאודו מדעיים בצורה שכל אסטורולוג חובב היה גאה בה.
‘הארץ’ יום לפני פתיחת המונדיאל
אז נגיד שרשמנו
שבועיים אחר כך הם לא ממש התנצלו אבל ידעו לרדת על אנגליה ולמקם אותה ב’רע ונמוך’.
לעומת כל הנימוקים המלומדים אומר אחד, שלומי ברזל, אוהד בית”ר פשוט ובמקרה גם עורך דסק הספורט של ה’ארץ’: “ספרד. ולעזאזל היוקרה המקצועית שלי. ואם כבר, אז עד הסוף – קבלו את אלופת העולם הבאה”. ככה עושים את זה נכון דוד.
